הפרויקט נולד מתוך תרגיל קונספטואלי שבחן תנוחות גוף מעולם היוגה וניסה לתרגמן לעקרונות אדריכליים. דרך בחינת יחסי הגוף והסביבה, המבנה פועל כתהליך של “תכנון”, שבו מתקיימות מערכות יחסים בין פנים לחוץ ובין עולמות מנוגדים. המבנה מאורגן במנעד משתנה של חללים, בין אינטימיות לפתיחות, ומדגיש חוויות של מעבר ומפגש. הפרויקט ממוקם בבת ים ומיועד ליחידים החיים לבד, אף שואף לטוות מערך קהילתי חדש. כל יחידת מגורים מתכוננת כך שתוכל לתפקד כדירה עצמאית או כחלק ממערך רחב יותר של משק בית משותף. הדגש התכנוני מושם על יצירת "קצוות רכים" שהם אזורי ביניים המתווכים בין המרחב הציבורי לפרטי, ועל שילוב של טיפולוגיות מגוונות ושל צפיפות המעודדת חיכוך חברתי ותחושת קהילה
