הפרויקט מציע חזון להתחדשות מערב שכונת פלורנטין מתוך רצון לשמר ולהעצים את אופייה הייחודי הקיים. הסצנה הפנטזיונרית של פלורנטין כבר קיימת במרחב - דרך אמנות הרחוב, המפגשים האנושיים, הסמטאות והתרבות המקומית. הפרויקט אינו ממציא אותה מחדש, אלא מעצים אותה ומחדד את ייחודה. בהשראת עולם התיאטרון והקרקס, השכונה נתפסת כבמה עירונית פתוחה שבה חוויית ההליכה הופכת לחלק מהמופע. התכנון נשען על עקרונות המושאע ומציע התערבות עדינה באמצעות פיצוי דיפרנציאלי, המאפשר התחדשות הדרגתית תוך שמירה על המרקם הקיים ותוך עידוד עירוב שימושים שיאפשר את “קסם המופע הפלורנטיני”. היררכיית הבינוי יוצרת מעבר מבינוי גבוה וצפוף בקצוות, המשמש כ"בילבורד" עירוני, אל מרחבים אינטימיים במרכז הכוללים סמטאות, חצרות ופיאצות המעודדות מפגש קהילתי. הסמטאות משמשות כ"טיזרים" החושפים את הבמות הפנימיות, בעוד שהאדריכלות ממשיכה את השפה התעשייתית של פלורנטין והופכת לחלק מהמופע העירוני המתמשך.
